אין לי מושג למה כמה שאני יחשוב על זה עדיין לא תיהיה לי תשובה.
אני יושבת בחדר , וכבר כמעט ארבע חודשים אני לא מאוהבת ואין לי אף אחד , זה כזה חופשי , כזה כייף.
אבל כזה חסר. אין את המשהו הזה שיתן לך חום אהבה חיבה יחזק , אין.
לראות זוגות מתחבקים , מתנשקים, אני בוכה.
אני יכולה לראות משהו מתנשק ולהישבר.
לא היה לי חבר בחיים , ולא נירא לי יהיה לי.
כל החיים שלי מוקדשים לדבר אחד , לבלט וללימודים , אם אני לא מצליחה בלימודים אין לי בלט , אז אני חייבת להשקיע כמה שאני יכולה אם אני רוצה להמשיך לחיות ולנשום.
אני לא יוצאת למקומות , ואם אני יוצאת אז תמיד הסתכלו על אחרות , על חברות שלי , בחיים לא הסתכלו עליי , אף פעם גם לא הסתכלו עליי.
תמיד אחריי יציאה אני חוזרת הביתה עומדת מול המראה ושואלת "מה רע בעצמי" . 101 תשובות יש למראה , וכולן נכונות .!
כבר שבועיים אני יושבת בחדר ובוכה. חושבת מה רע בי , אני עד כדי כך מכוערת , אני שמנה [כן אני שמנה אני מטר 60 שוקלת 47] ?! הגוף שלי לא יפה ?! אני מתלבשת מכוער?! הצחוק שלי מכוער ?! האופי שלי מכוער ?!
אני כבר לא יודעת מה לא טוב בי , מה רע בי , אני אפילו לא יודעת מה טוב בי.
יש מקרים שאני פשוט רוצה להיכנס לסטודיו לשים מוזיקה לעשות קוקו גרביונים בגד גוף ולרקוד , לשכח מהכל , לרקוד כאילו אין מחר , לרקוד כאילו אף אחד לא מסתכל עליי ולשכח מהכל לעצום עיינים ולהיות לשנייה אחת מי שאני באמת...
אוף אין לי כח לכלום כבר.
לילה טוב לכל מי שקורא את זה...
דמאט למה יש לי רצון כל כך חזק לחבר ?
אין לי מושג למה כמה שאני יחשוב על זה עדיין לא תיהיה לי תשובה.
אני יושבת בחדר , וכבר כמעט ארבע חודשים אני לא מאוהבת ואין לי אף אחד , זה כזה חופשי , כזה כייף.
אבל כזה חסר. אין את המשהו הזה שיתן לך חום אהבה חיבה יחזק , אין.
לראות זוגות מתחבקים , מתנשקים, אני בוכה.
אני יכולה לראות משהו מתנשק ולהישבר.
לא היה לי חבר בחיים , ולא נירא לי יהיה לי.
כל החיים שלי מוקדשים לדבר אחד , לבלט וללימודים , אם אני לא מצליחה בלימודים אין לי בלט , אז אני חייבת להשקיע כמה שאני יכולה אם אני רוצה להמשיך לחיות ולנשום.
אני לא יוצאת למקומות , ואם אני יוצאת אז תמיד הסתכלו על אחרות , על חברות שלי , בחיים לא הסתכלו עליי , אף פעם גם לא הסתכלו עליי.
תמיד אחריי יציאה אני חוזרת הביתה עומדת מול המראה ושואלת "מה רע בעצמי" . 101 תשובות יש למראה , וכולן נכונות .!
כבר שבועיים אני יושבת בחדר ובוכה. חושבת מה רע בי , אני עד כדי כך מכוערת , אני שמנה [כן אני שמנה אני מטר 60 שוקלת 47] ?! הגוף שלי לא יפה ?! אני מתלבשת מכוער?! הצחוק שלי מכוער ?! האופי שלי מכוער ?!
אני כבר לא יודעת מה לא טוב בי , מה רע בי , אני אפילו לא יודעת מה טוב בי.
יש מקרים שאני פשוט רוצה להיכנס לסטודיו לשים מוזיקה לעשות קוקו גרביונים בגד גוף ולרקוד , לשכח מהכל , לרקוד כאילו אין מחר , לרקוד כאילו אף אחד לא מסתכל עליי ולשכח מהכל לעצום עיינים ולהיות לשנייה אחת מי שאני באמת...
אוף אין לי כח לכלום כבר.
לילה טוב לכל מי שקורא את זה...